#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז. א האם מותר (לישראל או לכהן) לתת כסף לבעלים שיתן <u>התרומה</u>, <u>מתנות כהונה</u>, לכהן מסוים ומדוע?	"בתרומה וכד' שקדושים בקדושת הגוף - לישראל מותר לתת, שיש טובת הנאה לבעלים, אבל לכהן אסור לתת לישראל כדי שיתן לכהן אחר (שנראה כמסיע בבית הגרנות).<p dir=""rtl"">מתנות כהונה - אסור, שיחשוב הכהן שזה מתחלל (ולא יאכלם בגדולה, צלי בחרדל). (כדעת רש&quot;י, אבל ע' פי' הרגמ&quot;ה ולשיטתו אין לחלק בדין טובת הנאה וכן דעת הרמב&quot;ם שלעולם מותר.)</p>"	בכורות כז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז. ב תרומת חו&quot;ל האם מותר לסיע בבית הגרנות, לבטלה ברוב ולהפרישה אחר אכילה?	"אמר רבא מותר לסיע בבית הגרנות. <p dir=""rtl"">אמר שמואל מותר לבטלה ברוב לענין טומאה (לרש&quot;י גם כדי להתירה לישראל, ותוס' אוסר).</p><p dir=""rtl"">ואמר שמואל יכול להפריש אף לאחר שאכל.</p>"	בכורות כז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז. ד האם טמא יכול לאכול תרומת חו&quot;ל והאם היא מקבלת טומאה?	"אמר שמואל אין אסור לאכלה אלא בטומאה הפורשת מן הגוף, ואינה נטמאת במגע אף בטומאה הפורשת מן הגוף.<p dir=""rtl"">רב עמרם התיר לטבו&quot;י של מת ומר זוטרא בשל שרץ לאכול תרומת חו&quot;ל ולית הלכתא כוותיה, (ופ' תוס' שאפ' טמא גמור מותר כנ&quot;ל, וברש&quot;י לא משמע כן.)</p>"	בכורות כז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז. ה מה עושים עם חלה בחו&quot;ל ומדוע?	"יכול ליתן לכהן קטן שלא יצאה טומאה מגופו (וה&quot;ה לגדול שטבל &lt;ע' רש&quot;י ותוס'&gt;). <p dir=""rtl"">אם אין כהן קטן שיאכלה בטהרה מטומאת הפורשת מן הגוף שקלה לה בריש מסא ושדיא בתנורא&nbsp;&nbsp;לשרפה, ותפריש חלה אחרת ונאכלת בטומאה.</p><p dir=""rtl"">(לתוס' ה&quot;מ בבבל שהיא רחוקה מא&quot;י אבל בארצות הסמוכות לא&quot;י לעולם מפריש שתי חלות אחת לאור ואחת לכהן, כמו ששנינו במשנה בחלה, אמנם דעת הרמב&quot;ם שאין לחלק ומה שאמרו להפריש ב' חלות זה כשאין כהן קטן.)</p>"	בכורות כז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כז: מנין ששנה האמורה בבכור שנה שלו ולא שנה של מנין עולם?<p dir=""rtl"">[מנין לבכור שנאכל לשני ימים ולילה אחד, ומנין לבכור בעל מום שניתן לכהן?]</p>"	"רב יהודה אמר רב &quot;לפני ה' אלוקיך תאכלנו שנה בשנה&quot; שנה שיש בה שני שנים ש&quot;מ שנתו שלו, דבי רב למדו מכאן שנאכל לשני ימים ולילה אחד שיכול לחול בשתי שנים, [רב יהודה אמר רב למד שנאכל לשני ימים מדכתיב &quot;ובשרם יהיה לך כחזה התנופה וכו' הוקש לחזה ושוק של שלמים ד'יהיה' הוסיף הויה אחרת (ע' זבחים לז.), אידך יליף מכאן שנותן בכור בעל מום לכהן ואידך ובשרם משמע שנים תם ובעל מום, ואידך בשרם של כל הבכורות.]<p dir=""rtl"">דבי רב למדו שמונים לפי שנתנו מקדשים, ושם כתיב &quot;בן שנתו&quot; שנתו שלו ולא של עולם.</p>"	בכורות כז:		
